דתיים בפארק אזורים  
  צור חשבון
 קישורים ממומנים
 
 תפריט ניווט
· תפריט ראשי
· דף הבית
· נושאי האתר
· אזורים
· ארכיון כתבות
· הורדות
· שאלות נפוצות - FAQ
· קישורים
· תוכן
· סיקורים
· פורומים
· סטטיסטיקות
· סקרים
· עשרת המובחרים

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי
· שלח כתבה/מאמר
· המלץ עלינו
· יומן
· הודעות פרטיות
· רשימת חברים

· אפשרויות באתר
· הדפסת כתבות
· משוב
· דואר אלקטרוני
· מילון מונחים
· חיפוש
· ניהול
 
 מי מחובר
יש כרגע, 47 אורח(ים) ו, 0 חבר(ים) שכרגע מחוברים לאתר.

שלום אורח/ת, באפשרותך להרשם בחינם על ידי לחיצה כאן
 
 סקר
מה דעתך על האתר?

מעולה, איך לא חשבו על זה קודם?
בסדר...
רעיון נחמד, ביצוע לא משהו.
למה צריך את זה בכלל?



תוצאות
משאלים

הצבעות 92200
 
 לקט הלכות: מהלכות יום הכיפורים
הלכות

לקט של 41 הלכות מהלכות יום הכיפורים, סעודה מפסקת ויום טוב.

בברכת גמר חתימה טובה.



א. אומרת הגמרא (ברכות ח:) "תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב" וכו'.... לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי". וכתב הטור (סימן תר"ד) "והוא מאהבת הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ציוה להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עוונותיהם. וציום שיאכלו וישתו תחילה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי. משל למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול וכן נוהגים להרבות בו בסעודה". עכ"ל.
לכן מצוה לאכול ולשתות ולהרבות בסעודה בערב יום הכיפורים, וכל האוכל ושותה לשם מצוה נחשב לו כאילו התענה תשיעי ועשירי. ועיקר המצוה היא רק ביום אבל בליל ערב יוהכ"פ אין מצוה לאכול.

ב. נוהגים לומר התרת נדרים אחר תפילת שחרית או אחר אמירת הסליחות בערב יוהכ"פ ויכולה אישה למנות את בעלה לשליח עבורה.

ג. מנהג לעשות "כפרות" בתרנגולים (או בכסף) בערב יוהכ"פ. וכתב הרב רצאבי שליט"א שאין מנהג זה נהוג אצל אחינו התימנים.

ד. מנהג יפה לטבול בערב יוהכ"פ במקווה טהרה, (אך לא יברכו על זה) ואם אין יכול לטבול ישפוך עליו תשעה קבין מים ( כשנים עשר ליטר וחצי) (ילקו"י) ועדיף שיטבול אחר חצות היום. (הרב רצאבי).

ה. נכון שלא יאמר וידוי בבית המרחץ, מפני שהמים החמים מעלים זוהמה ודינו כבית הכיסא וכל שכן שלא יזכיר שם שמים.

ו. מתפללים מנחה בעוד היום גדול לפני הסעודה המפסקת, והיחיד אומר אחר תפילת עמידה וידוי "ועל חטא" כמו ביוהכ"פ, וישחה בעת הוידוי ויאמרנו מעומד, וכן בכל פעם בתפילות יום הכיפורים שחוזר הש"צ לומר וידוי, צריכים הקהל לעמוד ולהתוודות עימו.

ז. בעת הוידוי יכה באגרופו כנגד ליבו שהוא בערך ד' אצבעות למטה מהדד השמאלי.

ח. יפייס אדם את חברו. ותחילה ישיב לו את הגזל או הריבית שלקח ממנו שלא כדין. ואף על פי שמשיב לו את המגיע לו, אינו נמחל לו עד שיפייסנו.

ט. לא יהא המוחל אכזרי מלמחול, שכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, ואם לא ימחל גם לא ימחלו עוונותיו. ואם אינו מתפייס בראשונה למחול לו, ילך שוב פעם שנייה ושלישית, ויקח עימו ג' אנשים ואם לא התפייס גם בפעם השלישית אינו זקוק לו, אבל אם הוא רבו, אפילו אינו רבו המובהק צריך ללכת אצלו אפילו אלף פעמים עד שיתפייס.

י. חובה לבקש מחילה בערב יום הכיפורים מאביו ואימו על כל מה שחטא ופגע בכבודם. ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואימו.

יא. מי שחטא וחזר בתשובה, אינו חייב לקבל עליו תעניות וסיגופים, שאין לך כפרה יותר מעסק התורה.

מהלכות סדר סעודה מפסקת

א. לפנות ערב אוכלים סעודה מפסקת, ואין לאכול בסעודה אלא דברים שהם קלים להתעכל כגון בשר עוף. ואין אוכלים בערב יוהכ"פ דברים המחממים את הגוף כגון ביצים וחלב חם ושום צלוי או מבושל ובשר שמן או מאכלים המתובלים בכורכום ושאר מיני תבלין. ובסעודת שחרית אפשר לשתות חלב חם וכד'.

ב. אם הפסיק אכילתו בעוד היום גדול, יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו בפירוש התענית. (ילקו"י) וטוב שיתנה קודם ברכת המזון שאינו מקבל עליו עדיין התענית (הרב רצאבי) ואפילו גמר בליבו להתחיל להתענות ונמלך ורוצה לחזור לאכול, רשאי כל זמן שלא קיבל עליו התענית בפירוש (תוה"מ).

ג. צריך להפסיק את אכילתו ושתייתו מבעוד יום, שמצוה מן התורה להוסיף מחול על הקודש, וגם הנשים מצוות להוסיף מחול על הקודש (ילקו"י) וטוב להפסיק כחצי שעה קודם השקיעה. (הרב רצאבי).

הדלקת נרות בערב יום טוב

א. פשט המנהג כמעט בכל תפוצות ישראל להדליק נרות בערב יום הכיפורים לצורך ליל יוהכ"פ, ומברכים קודם ההדלקה בשם ומלכות "אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום הכיפורים" ובכל מקום שנהגו שלא להדליק, אין מדליקין (ילקו"י). ואם חל בשבת חייבים להדליק בכל מקום, ומברכים "להדליק נר של שבת ויום הכיפורים".

ב. אין לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, אלא יכוונו לצאת ידי חובה בברכת שהחיינו בעת הוצאת ספר התורה של "כל נדרי". ואשה שרוצה לברך שהחיינו בשעת ההדלקה, לא תברך שהחיינו עד גמר ההדלקה, כי בזה מקבלת עליה תוספת יוהכ"פ ונאסרת בכל מלאכה ושתיה וכדו', ולכן לא תברכנה שהחיינו כל עוד נעליהן ברגליהן.

ג. ילבש בגדים נאים ונקיים ביוהכ"פ ויתעטף בטלית ויברך "להתעטף בציצית" כל עוד לא שקעה החמה.

דברים האסורים ביום הכיפורים

א. יום הכיפורים אסור בעשיית מלאכה ואסור באכילה, בשתייה, ברחיצה, בסיכה, בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ובכל האיסורים הללו אין הבדל בין ליל יום הכיפורים לבין יום הכיפורים.

ב. כל מלאכה האסורה בשבת מן התורה, אסורה ביום הכיפורים מן התורה והעושה מלאכה ביוהכ"פ במזיד חייב כרת. וכן כל מלאכה האסורה מדרבנן אסורה ביוהכ"פ מדרבנן, ודין מוקצה ביוהכ"פ כדין מוקצה בשבת.

ג. איסור האכילה והשתיה ביום הכיפורים הינו מהתורה והאוכל ושותה במזיד חייב כרת ואם שגג, חייב יהיה להביא קרבן חטאת לכשיבנה בית המקדש.

לכן מי ששכח ובירך על איזה מאכל או משקה ביוהכ"פ אין לו לטעום מעט אלא יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אבל בשאר ימי התעניות שהם דרבנן, אם שכח ובירך על איזה מאכל או משקה, יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

ד. מותר לבלוע את הרוק ביום הכיפורים.

ה. מותר לגדול להאכיל ולהשקות את הקטנים ומותר אף לגעת באוכלים כשמאכילם, אולם שלא לצורך הקטנים, אסור לגדול לגעת באוכלים.

ו. איסור הרחיצה ביום הכיפורים הינו בין במים חמים ובין בצוננים, בין בכל גופו ובין במקצת גופו, ואפילו להושיט אצבעו במים לשם תענוג אסור. אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדו' מותר לרחצם כיון שאינה רחיצה של תענוג.

ז. בשחרית וכשיוצא מבית הכיסא נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד.

ח. לא ירחץ פניו במים ביום הכיפורים שחרית, ואם היו פניו מלוכלכות מותר לרחוץ המקום המלוכלך, והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ.

ט. סיכה אסורה כרחיצה ואפילו יש בראשו חטטין, לא יסוך.

י. נעילת הסנדל אסורה, ודווקא בנעלי עור, אבל נעלי גומי, עץ או בד מותרים, אף על פי שלא מרגיש צער בנעילתם. ונעלי עץ וכדו' שיש להם רצועת עור מלמעלה (כגון קבקבים) מותרים ביום הכיפורים וגם הנשים אסורות בנעילת הסנדל.

יא. תשמיש המיטה אסור ביוהכ"פ. ואסור לישון עם אשתו במיטה אחת ואפילו לגעת בה אסור, כאילו היא נידה.

החייבים והפטורים בתענית יום כיפור

א. הכל חייבים להתענות ביוה"כ. ומעוברות ומניקות גם כן מתענות ומשלימות.

ב. יולדת בתוך ג' ימים ללידתה, צריכה לאכול ביוהכ"פ אף אם היא והרופא אומרים שיכולה לצום, ואינה רשאית להחמיר על עצמה. ומאכילין אותה פחות פחות מכשיעור, ואם עברו ג' ימים והיא עדיין בתוך ז' ימים ללידתה, אם אמרה "צריכה אני", מאכילין אותה, ואם לאו, אין מאכילין אותה. עברו ז' ימים, הרי היא כשאר כל אדם.

ג. קטן שהוא פחות מט' שנים מלאות, בין זכר בין נקבה, אינו מתענה כלל ביוהכ"פ ואפילו תענית שעות. ואם הם בני תשע שנים שלימות ומעלה מחנכים אותם לשעות, וכשהגיעו לגיל י"א שנה ויום אחד, יתענו כל היום (אם הם בריאים). ונער שהוא בן שלוש עשרה שנה ויום אחד ונערה שהיא בת שתים עשרה שנה ויום אחד, מתענים ומשלימים ככל האדם.

ד. חולה, שרופא אומר שאם לא יאכל יכבד חוליו ויסתכן, יאכל, ואין צריך כפרה כלל לאחר מכן. (ויש לשאול רב מוסמך על כל מקרה לגופו).

ה. חולה שיש בו סכנה ואפילו ספק סכנה, וכן יולדת בתוך ג' ימים, שאסור להם לצום, יש להם להכין מערב יוהכ"פ פרוסות לחם עם ליפתן ולשקול אותם, שתהיה כל פרוסה עם הליפתן שבה בערך שלושים גרם. וכשצריך לאכול, אוכל אחת מהן למשל בשעה שמונה בערב וימתין עד שעה שמונה ועשר דקות ויתחיל לאכול את הפרוסה השניה ושוב ימתין עד שעה שמונה ועשרים דקות ויתחיל לאכול הפרוסה השלישית וכן הלאה, עד חלוף הסכנה ולא עוד, ואם שכחו לשקול הפרוסות מערב יום הכיפורים, מותר לשקול אותם ביוהכ"פ במשקל מכאני.

ו. חולה שצריך לשתות ביום הכיפורים מחשש סכנה, ישתה כארבעים גר' וימתין חמש דקות וישתה עוד ארבעים גר' עד שיגמור לשתות כל צרכו.

סדר מוצאי יום הכיפורים

א. ראוי לכל אדם בריא להזהר שלא לאכול במוצאי יוהכ"פ, עד שיעבור שעה ורביע כדעת רבינו תם. ומכל מקום חולה שאין בו סכנה המצטער הרבה מן התענית וכן מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית רשאים להקל לטעום קודם זמן זה.

ב. מבדילים על הכוס ואין מברכין על בשמים אפילו אם חל יום הכיפורים בשבת.

ג. מברכים "בורא מאורי האש" על נר "ששבת" דהיינו נר הדולק מערב יום הכיפורים או נר שהודלק מנר אחר ששבת. ואם אין לו נר ששבת, לא יברך על נר שהודלק במוצאי יוהכ"פ . ואם חל יום הכיפורים בשבת ,אם יכול להשיג בנקל נר ששבת מערב יום הכיפורים, יברך עליו ואם לאו, רשאי לברך "בורא מאורי האש" על נר שהודלק במוצאי שבת (שהוא גם מוצאי יוהכ"פ).

ד. אסור לאכול ולשתות במוצאי יוהכ"פ קודם שיבדיל על הכוס אבל שאר דברים מותר. וחולה או מעוברות ומניקות רשאים להקל ולשתות מים במוצאי יוהכ"פ, אפילו קודם ההבדלה על הכוס.

ה. יש נוהגים לברך ברכת הלבנה של חודש תשרי במוצאי יוהכ"פ ולא קודם לכן מפני שאנו עומדים ותלויים בדין, וברכת הלבנה צריכה להיות בשמחה. ויש נוהגין להקדים ברכת הלבנה קודם יוהכ"פ כדי שתבוא מצוה זו ותכריע את הכף לזכות. ובכל מקום יעשו כמנהגם.

ו. המדקדקים במצות מתחילים במוצאי יוהכ"פ בבניית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה כמו שנאמר "ילכו מחיל אל חיל".

ז. מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יוהכ"פ כמו בערב יוהכ"פ. ואמרו במדרש שבמוצאי יוהכ"פ בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".

פורסם ב חמישי, 23 בספטמבר בשעה 15:55:47 זמן מקומי הוכנס למערכת ע"י אייל
 
 קישורים קשורים
· עוד על הלכות
· חדשות על-ידי אייל


הסיפורים הנקראים ביותר על הלכות:
מהלכות ערוב תבשילין

 
 דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 0
הצבעות: 0

אנא דרג את הכתבה הזאת:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל
גרוע


 
 אפשרויות

 גרסא להדפסה  גרסא להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL
Powered © 2003 by PHP-Nuke  :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.031 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::