דתיים בפארק אזורים  
  צור חשבון
 קישורים ממומנים
 
 תפריט ניווט
· תפריט ראשי
· דף הבית
· נושאי האתר
· אזורים
· ארכיון כתבות
· הורדות
· שאלות נפוצות - FAQ
· קישורים
· תוכן
· סיקורים
· פורומים
· סטטיסטיקות
· סקרים
· עשרת המובחרים

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי
· שלח כתבה/מאמר
· המלץ עלינו
· יומן
· הודעות פרטיות
· רשימת חברים

· אפשרויות באתר
· הדפסת כתבות
· משוב
· דואר אלקטרוני
· מילון מונחים
· חיפוש
· ניהול
 
 מי מחובר
יש כרגע, 60 אורח(ים) ו, 0 חבר(ים) שכרגע מחוברים לאתר.

שלום אורח/ת, באפשרותך להרשם בחינם על ידי לחיצה כאן
 
 סקר
מה דעתך על האתר?

מעולה, איך לא חשבו על זה קודם?
בסדר...
רעיון נחמד, ביצוע לא משהו.
למה צריך את זה בכלל?



תוצאות
משאלים

הצבעות 99959
 
 משל: התקוה היחידה
סיפוריםבאחד הכפרים חי יהודי שהחזיק בחכירה בית מזיגה. בהתקרב סוף השנה היה היהודי מודאג מאד: עבודתו במשך השנה החולפת לא הביאה לו רווחים, חוב גדול נשאר חייב לפריץ הכפר שממנו חכר את בית המזיגה - חוב שזמן פירעונו הוא עתה, בהסתיים השנה.

ואכן, אשר חשש האיש בא - שליחי הפריץ הגיעו כשבפיהם טענות קשות. "מדוע לא באת לשלם את חובך?!" התנפל עליו שלוחו של הפריץ. "כיצד הנך מעיז להמשיך לשבת בבית המזיגה, בשעה שחובך הולך וגדל?! דע לך, שהפריץ לא יוותר, הפעם הוא ישליך אותך לבית הסוהר!".
לא היתה ברירה אחרת. האיש יצא מביתו, ובברכיים כושלות, כשכולו רועד מפחד, עלה לבית הפריץ. כאשר עמד בפני הפריץ, הטיח הלה כנגדו: "מדוע אינך משלם?" והוסיף בקול מאיים: "תיענש על כך! חוב הוא חוב!".
לשמע הדברים פרץ היהודי בבכי מר, כל גופו רטט בבכיו. "אין לי מהיכן לשלם", אמר בקושי. "השנה", כך הוסיף, "לא ראיתי ברכה בעמלי". פניו של הפריץ נתרככו קמעא. הוא היטיב להכיר את המוזג. הוא ידע כי איש ישר הוא וחפץ לשלם לו - אילו רק היתה לו אפשרות לכך. לפיכך אמר לו הפריץ: "אולי אמתין לך עוד ימים אחדים, בימים אלה תצא אל שכניך שבכפר, תבקש מהם שיעזרו לך."
כשסיים הפריץ את דבריו, ראה שפני האיש נפלו. האור בעיניו כבה, ואכזבה גדולה נבטה מהם. שוב פרץ בבכי קולני ואמר במר לבו: "מה תועלת לי בהסכמתך לחכות כמה ימים לבקש משכני? אני מכיר אותם מי מהם ישמע לבקשתי? כפריים פשוטים הם, וגם אם ימצא מי מהם שירצה לעזור - במה יוכל?".
רגעים אחדים התמוגג כך בבכיו. לפתע נצנץ רעיון נועז במוחו. התלבט, האם ינסה? היצליח חפצו? בלית ברירה נפל לרגלי הפריץ וזעק בתחנונים: "רק אתה יכול לעזר לי להיחלץ ממצבי הביש. אם אתה תרחם עלי ותחדש לי את חוזה העבודה, אוכל להשיב את חובי אט-אט."
דבריו הכנים ורצונו האמיתי לעשות ולשנות את המצב הרשימו את הפריץ. הוא נענע בראשו לאות הסכמה ואמר בחיוך: "אני מוכן לנסות שוב. אעזור לך, אבל זכור את התנאי מהיום אתה מחפש דרך להשתפר, מהיום אתה משתדל יותר".
אומר המגיד מדובנא: גם אנו בעלי חוב, וסיפורו של המוזג הוא לנו משל, בראש השנה מגיע יום תשלום חובנו, אך מה דלים אנו, מה יעלה בגורלנו? מי יעמוד בעונש? עומד דיננו ותלוי בין ראש השנה ליום הכיפורים.
בימים של טהרה וקרבת השכינה אלינו, ברגע של הבנה שאין בררה אחרת, בוקעת תפלה כנה מעומק הלב: רק אתה, אבינו שבשמים, יכול לעזרנו! תן לנו כלים וכוחות חדשים. מעתה, עם רצון אמיתי לעמד בהחלטתנו, נכפר אט-אט על חובנו הגדול ויגזר דיננו לטובה!
תפלה אמיתית שכזאת, מבטח לנו שאינה חוזרת ריקם, מי שרוצה באמת - יצליח. מי שרוצה להשתנות - יעזרו לו משמים.

(לקח טוב)
פורסם ב שלישי, 07 בספטמבר בשעה 16:40:26 זמן מקומי הוכנס למערכת ע"י אייל
 
 קישורים קשורים
· עוד על סיפורים
· חדשות על-ידי אייל


הסיפורים הנקראים ביותר על סיפורים:
שעת הנעילה

 
 דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 0
הצבעות: 0

אנא דרג את הכתבה הזאת:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל
גרוע


 
 אפשרויות

 גרסא להדפסה  גרסא להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL
Powered © 2003 by PHP-Nuke  :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.032 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::