דתיים בפארק אזורים  
  צור חשבון
 קישורים ממומנים
 
 תפריט ניווט
· תפריט ראשי
· דף הבית
· נושאי האתר
· אזורים
· ארכיון כתבות
· הורדות
· שאלות נפוצות - FAQ
· קישורים
· תוכן
· סיקורים
· פורומים
· סטטיסטיקות
· סקרים
· עשרת המובחרים

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי
· שלח כתבה/מאמר
· המלץ עלינו
· יומן
· הודעות פרטיות
· רשימת חברים

· אפשרויות באתר
· הדפסת כתבות
· משוב
· דואר אלקטרוני
· מילון מונחים
· חיפוש
· ניהול
 
 מי מחובר
יש כרגע, 31 אורח(ים) ו, 0 חבר(ים) שכרגע מחוברים לאתר.

שלום אורח/ת, באפשרותך להרשם בחינם על ידי לחיצה כאן
 
 סקר
מה דעתך על האתר?

מעולה, איך לא חשבו על זה קודם?
בסדר...
רעיון נחמד, ביצוע לא משהו.
למה צריך את זה בכלל?



תוצאות
משאלים

הצבעות 105523
 
 לקט הלכות: מהלכות ערוב תבשילין
הלכותלקט של 13 הלכות מהלכות ערוב תבשילים. ראש השנה נופל השנה על שבת ויש צורך בערוב תבשילים.



בברכת שנה טובה וחתימה טובה.


א. יום טוב שחל להיות בערב שבת, אסור מדברי סופרים לבשל בקדירה בפני עצמה או לאפות, לצורך השבת, אלא ע"י "עירוב תבשילין", דהיינו שיניח תבשיל מערב יום טוב לשבת, בכדי שיהיה ניכר שאינו מתחיל בבישול ובאפיה שאינם לצורך יום טוב בעיצומו של היום, אלא הוא רק כגמר מלאכת אוכל נפש לאחר שהתחיל בה מערב יום טוב.
נהגו להניח פת ותבשיל, כדברי רבי אליעזר (ביצה טו:) על הפסוק (שמות ט"ז, כג') "את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו", מכאן שאין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל, מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה. ולכן יש להניח לכתחילה פת ותבשיל מערב יום טוב.
בדיעבד אם לא הניח לצורך העירוב אלא תבשיל בלבד, מותר לאפות ולבשל ביום טוב לצורך השבת, אבל אם הניח פת בלבד, יש אומרים שאפילו לאפות ביום טוב אינו רשאי ויש מתירים לאפות, וספק דרבנן לקולא. (חזו"ע)

ב. שיעור התבשיל שמניח לצורך העירוב הוא כזית (עשרים ושבעה גרם ובדיעבד די בשמונה עשר גרם) ואפילו בני המשפחה מרובים די בכזית תבשיל לצורך העירוב. וטוב להחמיר להניח פת העירוב בשיעור כביצה. (כחמישים וארבעה גרם).

ג. אורחים הסמוכים על שולחנו של בעל הבית, אפילו הם נשואים, אינם צריכים לערב בפני עצמם, ורשאים לאפות ולבשל בביתו עבור כולם על סמך העירוב של ראש המשפחה, ואם הם חלוקים בעיסתם וכל אחד סועד על חשבון עצמו, כל אחד יערב בפני עצמו, (חזו"ע)

ד. לכתחילה צריך להניח העירוב בערב יום טוב דוקא, כלומר מליל ערב יום טוב עד שקיעת החמה של ערב יום טוב.

ה. בשעה שמניח העירוב בערב יום טוב מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב" ויסיים ויאמר "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפוי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". פירוש: בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת. וצריך שיבין מה שאומר, ויאמר הנוסח בכל שפה שמבין.

ו. התבשיל של העירוב יוכל להיות מבושל או צלי או שלוק או כבוש או מעושן ואפילו ביצה קשה ובלבד שיהיה ראוי ללפת בו את הפת, ואין לערב בדג מלוח וטוב להדר לקחת לחם שלם (לחמניה) ותבשיל חשוב כגון: בשר ודגים לצורך מצוה זו.

ז. צריך שיהא העירוב קיים עד שיכין כל צרכי שבת, ואחר שהכין כל צרכי שבת ביום טוב יכול לאכול התבשיל והפת אפילו ביום טוב עצמו, אולם טוב לאכלו בליל שבת, או בסעודה שלישית של שבת.

ח. אם אבד העירוב שהניח קודם שיבשל לצורך השבת, יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר, שכל אדם דעתו לסמוך על עירובו של גדול העיר אם יאבד עירובו. ואם אין שם גדול העיר והתחיל לבשל ואח"כ אבד עירובו מסיים כל בישוליו לשבת (חזו"ע) ואם עדין לא התחיל לבשל לצרכי השבת אסור לו לבשל. (הרב רצבי).

ט. כשחל יום טוב ביום חמישי וביום שישי, אעפ"י שהניח "עירוב תבשילין" כדת אסור לשחוט, לאפות ולבשל ביום חמישי שהוא יום טוב הראשון לצורך שבת אלא רק מיום שישי לשבת, שאין עירובי תבשילין מתירין אלא שבות קרובה לשבת ולא שבות רחוקה. ומכל מקום אם עבר ובישל ביום טוב ראשון, מותר לאוכלו בשבת.

י. גם הנשים ( אם הן לבדן ) חייבות לעשות עירוב תבשילין בברכה, ואם אינה בקיאה לעשות העירוב, תבקש מאחר שיערב עבורה.

יא. חייב כל אדם לכתחילה לעשות עירוב תבשילין ולא יסמוך על גדול העיר, ורק אם שכח או נאנס ולא עירב יסמוך על גדול העיר שמערב לכל בני עירו.

יב. אם הכין כל צרכיו מערב יום טוב גם ליום השבת, ואינו מבשל ביום טוב כלל, אפילו הכי יעשה עירוב תבשילין לצורך הדלקת הנר במוצאי החג שהוא ליל שבת ולא יברך על עירוב זה.

יג. כל שקיים עירוב תבשילין מותר לו להציע המיטות ולהדיח הכלים מיום טוב לשבת וכן מותר לגלול את הספר תורה מיום טוב לשבת על בסיס מה שאמר "למעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".
פורסם ב שלישי, 07 בספטמבר בשעה 16:23:27 זמן מקומי הוכנס למערכת ע"י אייל
 
 קישורים קשורים
· עוד על הלכות
· חדשות על-ידי אייל


הסיפורים הנקראים ביותר על הלכות:
מהלכות ערוב תבשילין

 
 דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 4.6
הצבעות: 5


אנא דרג את הכתבה הזאת:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל
גרוע


 
 אפשרויות

 גרסא להדפסה  גרסא להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL
Powered © 2003 by PHP-Nuke  :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.059 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::