דתיים בפארק אזורים  
  צור חשבון
 קישורים ממומנים
 
 תפריט ניווט
· תפריט ראשי
· דף הבית
· נושאי האתר
· אזורים
· ארכיון כתבות
· הורדות
· שאלות נפוצות - FAQ
· קישורים
· תוכן
· סיקורים
· פורומים
· סטטיסטיקות
· סקרים
· עשרת המובחרים

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי
· שלח כתבה/מאמר
· המלץ עלינו
· יומן
· הודעות פרטיות
· רשימת חברים

· אפשרויות באתר
· הדפסת כתבות
· משוב
· דואר אלקטרוני
· מילון מונחים
· חיפוש
· ניהול
 
 מי מחובר
יש כרגע, 64 אורח(ים) ו, 0 חבר(ים) שכרגע מחוברים לאתר.

שלום אורח/ת, באפשרותך להרשם בחינם על ידי לחיצה כאן
 
 סקר
מה דעתך על האתר?

מעולה, איך לא חשבו על זה קודם?
בסדר...
רעיון נחמד, ביצוע לא משהו.
למה צריך את זה בכלל?



תוצאות
משאלים

הצבעות 99959
 
 לקט הלכות: מהלכות יום טוב
הלכותלקט של 18 הלכות יום טוב.



בברכת שנה טובה וחתימה טובה.


א. כתוב בתורה "כל מלאכה לא יעשה בהם (בימים טובים), אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", והטעם שציותה התורה על שבתון בימים טובים, בכדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה להם ה' ית' ויודיעום לזרעם אחריהם, ואילו היו מותרים בעשיית מלאכה, היה כל אחד פונה לעסקיו וכבוד הרגל ושמחת החג היו נשכחים מעם ישראל, וע"י השבתון יהיו פנויים להתקבץ בבתי מדרשות לשמוע דברי תורה מפי חכמים. ומכל מקום יש לחלק שעות היום של החג מחציתם לבית הכנסת ובית המדרש ומחציתם לאכילה ושתיה לשמחת החג.

ב. כל מלאכה האסורה בשבת בין שאיסורה מן התורה ובין שאיסורה משום שבות אסורה גם ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש, שאין בין יום טוב לשבת אלא מלאכת אוכל נפש בלבד.

ג.אוכל נפש שאינו מפיג טעם כלל אילו נעשה מערב יום טוב לצורך יום טוב, אף על פי כן מותר לעשותו ביום טוב. ומכל מקום נכון להחמיר לכתחילה לעשותו מערב יום טוב. לכן עוגה שאפשר לאפותה מערב יום טוב נכון להכינה מערב יום טוב.

ד. כל המלאכות שהתירו לצורך אוכל נפש הינם משעת שימור ואילך, וזאת מהלישה והלאה, בעת שהקמח בא במגע עם המים ועלול להחמיץ ללא שימור מיוחד, לכן המלאכות שלפני הלישה כגון: קצירה, בצירה, עימור, דישה, סחיטה, ברירה, טחינה והרקדה אסורות ביום טוב.

ה. הלש עיסה ביום טוב יכול להפריש ממנה חלה בברכה כשיש בה שיעור חיוב חלה (דהיינו 1.560 ק"ג) ולא ישרוף החלה שהפריש אלא יניחנה עד מוצאי יום טוב וישרפנה.

ו. החמירו חכמים במוקצה ביום טוב יותר מבשבת מפני שכבוד קדושת יום טוב קלה בעיני הבריות, לכן מוקצה אסור ביום טוב אפילו מה שמותר בשבת, כגון קליפות של פירות שראויים למאכל בהמה ועוף, ועצמות הראויים לכלבים, אף על פי שמותר לטלטלן בשבת, אסור לטלטלן ביום טוב.

ז. מים שהוחמו (בבית) בדוד שמש מותר להתרחץ בהם כל גופו ביום טוב, אבל בבית המרחץ אסור אפילו פניו ורגליו. (חזו"ע) (ויזהר שלא יסחוט המגבת ושערותיו).

ח. אסור להוליד אש ביום טוב שכל מה שהותר הוא להבעיר מאש מצויה ולא להמציא אש ביום טוב, לכן אסור להדליק גפרור ביום טוב ע"י חיכוך בקופסאת הגפרורים שהרי הוא כמוליד אש ביום טוב. ואם עבר והוליד אש ביום טוב מותר ליהנות ממנה.

ט. יש להזהר שאחר שכילה להדליק מגפרור בוער (שהודלק בהיתר מאש מצויה), שלא ישליכנו בתנופה הגורמת בודאי כיבוי ביום טוב אלא יניחנו בנחת ויכבה מאליו. והוא הדין לסיגריה בוערת שלא ישליכנה בתנופה חזקה הגורמת לכיבויה לאחר שגמר לעשן ממנה.

י. אסור לכבות ביום טוב ואפילו מקצת כיבוי, אבל מותר להנמיך האש בכירים של הגז בכדי שיתבשל יפה התבשיל שעליו ושלא יקדיח תבשילו, אבל לכבותם לגמרי לאחר שכילה לבשל עליהם אסור.

יא. מותר לכבות הגז ע"י גרמא דהיינו שימלא קומקום קטן של מים על כל גדותיו ויניחהו על האש עד שירתח, ויגלשו המים ע"י רתיחתם וישפכו על האש ויכבוה. ואח"כ יוכל לסובב את כפתור הגז ולסוגרו. והמים שרתחו ישתמש בהם לשתיית קפה או תה וכדו' כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש. וכן מותר להשתמש ביום טוב במתקן לכיבוי גז כגון ה"חגז".

יב. אסור לסגור הברז הראשי של הגז הדולק כדי שיכבה, מפני שאין זה נקרא גרמא שהרי סגירת הברז הראשי משפיעה מיד למעט השלהבת של הגז. (חזו"ע)

יג. אין להדליק חשמל ביום טוב, מפני שהוא כמוליד אש ביום טוב, וכן אסור להשתמש בטלפון, כמו כן אסור לכבות החשמל ביום טוב. ומכל מקום, במקומות שנוהגים להדליק חשמל ביום טוב עפ"י רבותיהם אין למחות בידם בחוזקה שיש להם קצת על מה שיסמוכו, אלא יסביר להם בלשון רכה שאסור.

יד. אין לאפות בתנור חשמלי ביום טוב אלא אם כן הודלק ע"י שעון אוטומטי שהוכן מערב יום טוב. וכן הוא הדין לעניין להפעיל מיקסר ביום טוב. (חזו"ע)

טו. אסור לסחוט זיתים וענבים ביום טוב אפילו לצורך אוכל נפש וכן אסור לסחוט שאר פירות העומדים לסחיטה כגון תותים, תפוזים וכדו'. אבל לסחוט על גבי אוכלים באופן שרוב המשקה נבלע, מותר, שמשקה הבא לאוכל נחשב כאוכל. אבל לימונים מותר לסחוט.

טז. מותר לברור ביום טוב לצורך בו ביום אף על פי שאינו לאלתר. וכשהמאכל מרובה והפסולת מועטת יברור הפסולת מתוך האוכל, וכשהפסולת מרובה יברור האוכל מתוך הפסולת, כדי למעט בטירחא ביום טוב וכל זה ביד ולא בכלי.

יז. הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים וכן העברה ברשות הרבים מותרת ביום טוב, שמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה גם שלא לצורך אוכל נפש, אבל צריך שיהיה קצת צורך בדבר, ובמקום שיש עירוב, מותר להוציא ביום טוב אפילו שלא לצורך כלל. (חזו"ע)

יח. אסור לצאת ביום טוב חוץ לתחום, (שהוא אלפיים אמה), אפילו לצורך אוכל נפש.
פורסם ב שלישי, 07 בספטמבר בשעה 16:08:01 זמן מקומי הוכנס למערכת ע"י אייל
 
 קישורים קשורים
· עוד על הלכות
· חדשות על-ידי אייל


הסיפורים הנקראים ביותר על הלכות:
מהלכות ערוב תבשילין

 
 דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 0
הצבעות: 0

אנא דרג את הכתבה הזאת:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל
גרוע


 
 אפשרויות

 גרסא להדפסה  גרסא להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL
Powered © 2003 by PHP-Nuke  :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.046 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::